חדווה נ' מי יבנה בע"מ

פסק דין

המבקשת הגישה בקשה להסתלקות מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

תמצית בקשת האישור – המבקשת היא הבעלים של קרקע המצויה בתחום שיפוטה של המועצה המקומית גן יבנה (להלן: "גן יבנה"). המשיבה היא תאגיד מים וביוב אשר הוקם על ידי עיריית יבנה והמועצה המקומית גן יבנה (להלן ביחד: "הרשויות המקומיות") והיא משמשת כתאגיד מים וביוב לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק התאגידים"). תפקידה של המשיבה, בין היתר, לחייב מבקשי היתרי בנייה בתחומן של הרשויות המקומיות בתשלום אגרות והיטלי פיתוח בהתאם לחוקי העזר העירוניים. המבקשת, שביקשה לבנות בית מגורים על הקרקע שבבעלותה, חויבה בסכום של 5,164 ₪ בגין רכיב "אגרת חיבור מים" ובסכום של 4,131 ₪ בגין רכיב "אגרת זכויות מים" וזאת שלא כדין (להלן ביד: "האגרות"). חיובים אלו מנוגדים לסעיפים 2 ו-12(א) בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009 וסעיף 12(א) והאמור בכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987. בכך משיתה המשיבה חיוב כפול – היא גובה במסגרת תעריפי המים החדשים אגרות חיבור וזכויות מים שמגולמים בתעריפים השוטפים וגם גובה בגין אותם רכיבים על פי חוקי העזר הישנים.

הסעד שנתבע הוא השבת הסכומים שנגבו ביתר מהנישומים שבתחומי שתי הרשויות המקומיות.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור:

"כל מי ששילם למשיבה אגרה בגין חיבור רשת פרטית... בהתאם לחוקי העזר העירוניים של המועצה המקומית גן יבנה, או עיריית יבנה, בתקופה שתחילתה 24 חודשים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו.

כל מי ששילם למשיבה אגרה בגין זכויות מים... בתקופה שתחילתה 24 חודשים קודם למועד הגשת בקשה זו וסיומה ביום אישורה של בקשה זו".

(סעיף ב' בעמ' 1 בבקשת האישור).

בקשת ההסתלקות - המבקשת ציינה בבקשת ההסתלקות כי היא מבקשת להסתלק מבקשת האישור ומתביעתה האישית הואיל ולאחר הגשת בקשת האישור התבררו לה הנתונים הבאים שבעטיים אין הצדקה לניהול תובענה ייצוגית כנגד המשיבה:

"1.1 בניגוד להנחת המבקשת ובניגוד לדין, עיריית יבנה לא העבירה למשיבה כספים שנגבו על ידה בתחום העיר יבנה, כאגרות ו/או היטלי מים וביוב.

1.2 סכומי הגביה של המשיבה מ'גן יבנה', במהלך כל השנים מאז הקמת התאגיד, בגין רכיבי האגרה בגינם הוגשה הבקשה, נאמד בכ-600,000 ₪ בלבד וגם בגינם יש למשיבה טענות כנגד ההשבה הנטענת".

עוד צוין כי הצדדים הגיעו להסכמה על הסתלקות המבקשת מהתובענה בכפוף לאישור תשלום גמול למבקשת בסכום של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ.

בהחלטתי מיום 20.2.14 הוריתי למבקשת להבהיר את נימוקי ההסתלקות וכן הבהרתי כי פסיקת גמול ושכר טרחה אינה יכולה להוות תנאי להסתלקות.

ביום 7.3.14 הגישה המבקשת הודעה משלימה לה צורף תצהיר ב"כ המבקשת שהצהיר כדלקמן: סכומי התביעה העיקריים שהוערכו בבקשת האישור הם בגין תשלומים לעיריית יבנה כפי שעולה מסעיפים 26 ו-27 בבקשת האישור ובנספח ג' לה, ממנו עולה כי בשנים 2011 ו-2012 היו 156 התחולות בניה במועצה המקומית גן יבנה לעומת 2,523 התחלות בנייה בעיר יבנה. "הח"מ הניח, לתומו, כי עיריית יבנה העבירה את הכספים שגבתה בניגוד לחוק תאגידי המים ולפיכך הוגשה התביעה כנגד תאגידי המים. כיום מתברר כי עיריית יבנה נהגה בבחינת 'הרצחת וגם ירשת?!', קרי, גם גבתה בניגוד לחוק וגם שמרה את הכספים בידיה בניגוד לחוק" (סעיף 2 לתצהיר ב"כ המבקשת). עוד הצהיר כי הבהיר למבקשת כי היא יכולה לייצג רק את תושבי המועצה המקומית גן יבנה, כי הסכומים ששולמו על ידי תושבי המועצה המקומית גן יבנה (10,000 ₪ ליחידת דיור) מצדיקים ניהול תביעות אישיות ולא תובענה ייצוגית,כי מספרם של תושבי גן יבנה מאפשר ארגונם בתביעה קבוצתית ואינו מצדיק תובענה ייצוגית וכי גובה הסכום הכולל להשבה של כ-600,000 ₪ אינו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית. ובנוסף הצהיר כי "לא מצא דרך משפטית להחלפת הנתבעת בעיריית יבנה וכמו כן החלפת התובעת בתובע ייצוגי אחר..." לשם המשך ניהול ההליך (סעיף 3 לתצהיר ב"כ המבקשת).

בהחלטתי מיום 9.3.14 קבעתי כך: "ב"כ המבקשת יבהיר את טענתו כי התאגיד אינו המשיב הנכון וכי העירייה (להבדיל מהתאגיד) היא שגבתה את האגרות נושא התובענה – זאת נוכח החשבונות שצורפו לבקשת האישור המעידים לכאורה שהגבייה נעשתה על ידי התאגיד ולא על ידי העירייה".

בהודעת משותפת של הצדדים מיום 17.3.14 נכתב בין היתר:

"1. ... עיריית יבנה לא העבירה לתאגיד כספים שגבתה מנישומים בתחומה בגין האגרות נשוא התובענה.

2. ידוע למבקשת כי עיריית יבנה גבתה כספים בגין האגרות נשוא התובענה והבקשה להכרה כייצוגית, מנישומים בתחומה, דוגמת החיובים המצ"ב כנספח א'. בדוגמאות הנ"ל מדובר בנישומים, קבלנים (שלא יוצגו ע"י ב"כ המבקשת), שהתפשרו עם העירייה בגין כל טענותיהם ואין הם יכולים לתבוע שוב בגין טענה זאת.

3. הנספחים שצורפו לבקשה להכרה בתביעה כייצוגית, לעומת זאת, הנם חיובי המשיבה בגין נכסים ב'גן יבנה' בלבד והמשיבה לא חייבה נכסים בתחום העיר יבנה.

4. ...".